הוקי קרח, נעים להכיר

15/11/2018 19:28 |

הוקי קרח

ענף ההוקי קרח מזוהה עם מולדתו קנדה והוא נחשב לחלק מהותי מתרבותה, ואף נחשב בה רשמית למשחק הלאומי של החורף,  אבל תרבות הוקי קרח מפותחת קיימת גם במרכז ובמזרח אירופה (בעיקר בצ'כיה, בסלובקיה, ברוסיה ובשאר מדינות ברית המועצות לשעבר). מדינות אלו שולטות בענף ההוקי קרח, כאשר מאז 1920 כל המדליות האולימפיות לגברים, למעט שש, וכל המדליות האולימפיות לנשים, למעט אחת, הוענקו לנבחרות אלו. ליגות מצליחות קיימות גם בשווייץ, בגרמניה ובאוסטריה. הליגה הנחשבת לטובה ולפופולרית בעולם היא ליגת ה-NHL הפועלת בצפון אמריקה. נתוני הקהל במשחקיה עולים בהרבה על אלה של הליגות המובילות האחרות, ומשחקיה משודרים בטלוויזיהבלמעלה מ-160 מדינות.

ההיסטוריה

מקור המילה "הוקי" אינה ברורה. ישנה טענה כי כבר ב-1363 יש אזכור למשחק כדור בשם זה באנגליה, בפקודה שהוציא המלך אדוארד השלישי ובה אסר על משחקי כדור, כולל הוקי, אך השם "הוקי" מופיע למעשה רק בתרגומים מודרניים לאנגלית, ובפקודה המקורית בלטינית לא מופיעה התייחסות למשחק בשם זה. ב-1527 נאסרו משחקי כדור מסוימים גם בחוקי העיר גולוויי שבאירלנד, כולל "הטלת כדור קטן עם מקלות או קרשי הוקי" (hockie במקור).

האזכור הראשון המתועד למשחק בשם "הוקי" באנגלית ובכתיב הידוע היום הוא מתוך ספר בשם "ספורט ועיסוקי פנאי לצעירים" (באנגלית: Juvenile Sports and Pastimes) שפורסם באנגליה ב-1776 וכלל פרק בשם "שיפורים חדשים בדבר משחק ההוקי" (באנגלית: New Improvements On the Game of Hockey). בפרק מופיע גם תיאור ידוע ראשון ואיור ידוע ראשון של משחק בשם הוקי (למעשה גלגול מוקדם של הוקי שדה), והוא מאוזכר כמשחק ששוחק כבר בשנות ה-40 של המאה ה-18ֿ.

המשחקים הנחשבים למקורות השילוב בין משחק ההוקי ומשטח הקרח הובאו לצפון אמריקה על ידי מהגרים מאירופה, שהביאו עמם משחקים כמו הרלינג אירי והמשחק הסקוטי שינטי הדומה לו[. עד היום, מתייחסים בקנדה להוקי "ללא חוקים" (משחק מאולתר ברחוב, על אגמים קפואים וכדומה) כ"שיני" (גלגול של "שינטי"). המשחק החדש התפתח במהירות גם בנובה סקוטיה. משחק נוסף שתרם להתפתחותו של ההוקי קרח המודרני הוא בנדי, משחק בו משחקים 11 שחקנים בכל קבוצה המנסים לחבוט כדור אל תוך שער היריבה על משטח קרח בגודל מגרש כדורגל, שהובא גם הוא לקנדה על ידי מהגרים וחיילים אירופים.

האזכור הכתוב הראשון למשחק הוקי ששוחק על קרח הוא במכתב שכתב חוקר אוקיינוס הקרח הצפוני ג'ון פרנקלין, המתוארך ל-6 בנובמבר 1825, על קורות אחת ממשלחותיו באזור הטריטוריות הצפון-מערביות של קנדה: "עד שירד השלג, משחק ההוקי ששוחק על הקרח היה הספורט של הבוקר". לא צוין במכתב אם המשחק שוחק תוך כדי החלקה, או שהיה בעצם משחק הוקי שדה.

תחילת ימי ההוקי קרח המודרני

חלוצת ההוקי קרח המודרני הייתה אוניברסיטת מקגיל במונטריאול, שמרצים וסטודנטים שלה שיחקו את המשחק המתועד הראשון ששוחק באולם, ב-3 במרץ 1875. כמו כן, אנשי אוניברסיטת מקגיל היו הראשונים להשתמש בדיסקית במקום בכדור. הם הקימו את המועדון הראשון בקנדה, ואחריהם קמו מועדונים נוספים שאיפשרו עריכת טורנירים ומיסוד חוקים. ב-1886 קם איגוד הוקי חובבני בקנדה, שארגן בפעם הראשונה ליגה מסודרת.

אנשי אוניברסיטת מקגיל היו גם היוזמים של מערכת החוקים המסודרת הראשונה של המשחק, הידועה בשם "שבעת חוקי ההוקי", שגובשה ב-1887.

לאירופה הגיע המשחק ב-1885 במשחק של אוניברסיטת אוקספורד מול יריבתה המסורתית בענפי ספורט אחרים, אוניברסיטת קיימברידג'.

ב-1892 תרם המושל הכללי של קנדה, הלורד פרדריק סטנלי, גביע שיוענק לקבוצה המצטיינת בקנדה במהלך השנה. הגביע הוענק לראשונה ב-1893 והפך במשך השנים לגביע סטנלי, המוענק כיום לאלופת ה-NHL.

גם בארצות הברית החל המשחק באוניברסיטאות, בעיקר באוניברסיטת ייל. הליגה הראשונה בארצות הברית נוסדה בניו יורק ב-1896.

העידן המקצועני

כבר ב-1902 החלה ליגה בפנסילבניה לשלם לשחקנים עבור המשחק, ובכך נוסדה למעשה הליגה המקצוענית הראשונה. במקביל החלו קמות ליגות מקצועניות בפרובינציות של קנדה. ב-1910הוקמה הליגה המקצוענית הכלל-ארצית הראשונה בקנדה, "איגוד ההוקי הלאומי" (NHA). ליגת ה-NHA שינתה את החוקים הקיימים וקבעה את פרקי הזמן הנהוגים עד היום במשחק – שלושה שלישים בני 20 דקות, ואת שיטת העבירות והעונשים. ב-1917, בעקבות מאבקי כוח שהביאו לשינויים במבנה שלה, הפכה ה-NHA ל-NHL – הליגה הלאומית להוקי[21]. ב-1924 התפשטה ה-NHL לארצות הברית, עם הקמתה של קבוצת בוסטון ברואינס המשחקת ב-NHL עד היום. באותן שנים עדיין התחרתה ה-NHL בליגות מקצועניות נוספות בקנדה, והאלופות של הליגות השונות נפגשו בסוף העונה לטורניר על הזכייה בגביע סטנלי. אך החל מ-1926, עם שקיעתן של הליגות המתחרות, הפך הגביע לנחלתה של ה-NHL בלבד.

לאחר תהפוכות רבות במחצית הראשונה של המאה ה-20, התייצבה ה-NHL ב-1942 על הרכב של שש קבוצות קבועות – מונטריאול קנדיאנס, טורונטו מייפל ליפס, בוסטון ברואינס, ניו יורק ריינג'רס, דטרויט רד וינגס ושיקגו בלאקהוקס, הרכב שהחזיק מעמד 25 שנה. שש הקבוצות מכונות שש המקוריות (באנגלית: The Original Six). מאז התרחבה ה-NHL משמעותית, כאשר עיקר התפשטותה היה לדרום ארצות הברית, עד להרכבה הנוכחי המונה 31 קבוצות.

באירופה, הליגה הכלל-ארצית הראשונה הייתה הליגה של שווייץ שנוסדה ב-1916, והיא כיום הליגה הפעילה הוותיקה ביותר בעולם. הליגה של שוודיה קמה ב-1922 ושל פינלנד ב-1928, שתיהן כליגות חובבניות, שהוחלפו בליגות מקצועניות ב-1975. הליגה של צ'כוסלובקיה קמה בשנות ה-30, ואילו בברית המועצות עלה הענף ממעמד נחות אל מרכז הבמה לאחר מלחמת העולם השנייה. הליגות במזרח אירופה לא נחשבו באופן רשמי כמקצועניות, אך היו כאלו הלכה למעשה.

הליגה הבינלאומית להוקי קרח (LIHG), שהפכה לימים לפדרציית ההוקי קרח הבינלאומית(IIHF) המוכרת כגוף העליון של הענף בעולם, קמה ב-1908 עם ארבע מדינות מייסדות – צרפת, שווייץ, בריטניה ובלגיה, כשבהמשך השנה הצטרפה בוהמיה כמדינה החמישית בארגון[23]. ב-1910קיימה ה-LIHG את המפעל הראשון שלה, אליפות אירופה שנערכה בשווייץ. עם התפתחות הענף בעולם וקבלת מדינות נוספות לארגון, הפך הענף לענף אולימפי ב-1920, וב-1930 התקיימה לראשונה אליפות העולם.

ליגת ה-NHL ותחרויות ההוקי קרח הבינלאומי בניהול ה-IIHF התנהלו ללא כל מסגרת משותפת עד 1972, אז נערכה סדרת הפסגה שהפגישה את נבחרת ברית המועצות, שנחשבה לנבחרת המובילה של ההוקי קרח הבינלאומי, עם נבחרת קנדה שהורכבה לראשונה ממיטב כוכבי ה-NHL. הסדרה פתחה עידן חדש של שיתוף פעולה בין שני הגופים בסדרה של מפעלים משותפים למועדונים ולנבחרות לאומיות, ששיאו בהשתתפות שחקני ה-NHL במסגרת נבחרותיהם הלאומיות בטורניר ההוקי קרח באולימפיאדת החורף, מאז אולימפיאדת נאגנו (1998) ועד אולימפיאדת סוצ'י (2014).

ה-NHL וליגות נוספות בצפון אמריקה

הוקי קרח הוא אחד מארבעת ענפי הספורט העיקריים בצפון אמריקה. ליגת ההוקי הלאומית (National Hockey League) ה-NHL שקמה ב-1917 היא הליגה הבכירה בצפון אמריקה, ונחשבת לטובה ולפופולרית בעולם. ה-NHL היא ליגה עצמאית שאינה כפופה לפדרציית ההוקי קרח הבינלאומית (IIHF) ומשחקיה מתנהלים לפי ספר החוקים שלה, שחלק מהחוקים בו שונים מאלה שבספר החוקים של ה-IIHF.

בליגה 31 קבוצות, כאשר 7 מתוכן מבוססות בקנדה והשאר בארצות הברית. נכון לעונת 2017/18 הקבוצות מחולקות לשתי חטיבות (conferences) – מזרחית ומערבית, לפי חלוקה גאוגרפית, המחולקות לשני בתים כל אחת. אורך העונה הרגילה הוא 82 משחקים. בתום העונה הרגילה, עולות שמונה קבוצות מכל חטיבה לפלייאוף בו הן משחקות בסדרות בשיטת הטוב משבעה משחקים, כאשר המפסידה בכל סדרה מודחת מהמשך המשחקים. אלופת המזרח ואלופת המערב נפגשות לסדרת הגמר על הזכייה בגביע סטנלי, הגביע הוותיק ביותר בספורט בצפון אמריקה, ועל תואר אלופת ה-NHL.

מלבד ה-NHL, קיימות בצפון אמריקה ליגות הוקי קרח רבות נוספות – החל מליגות מקצועניות משניות (Minor Leagues) וכלה בליגות מקומיות חובבניות וליגות גילאים עד גילאי הילדים. הליגה הנחשבת לטובה ולחשובה ביניהן היא ה-American Hockey League (ר"ת AHL), ליגה מקצוענית משנית המונה 31 קבוצות, כאשר לכל קבוצת NHL יש בה קבוצה-בת המשמשת לפיתוח שחקנים צעירים, או כמסגרת לשחקנים שירדו ביכולתם או משתקמים מפציעות.

בתחום ליגות הגילאים, הארגון הבולט ביותר הוא ה-Canadian Hockey League (ראשי תיבות CHL) – ארגון גג תחתיו פועלות שלוש הליגות העיקריות לצעירים עד גיל 20 (באנגלית: Major Junior), שהן ספקיות השחקנים העיקריות לדראפט ה-NHL מדי קיץ. על אף שם הארגון והזיהוי המוחלט של הליגות עם קנדה, שתיים מהן פעילות גם בארצות הברית.

  • Quebec Major Junior Hockey League (ראשי תיבות QMJHL) – פועלת בעיקר בקוויבק, וגם בשאר פרובינציות קנדה שלאורך חוף האוקיינוס האטלנטי.
  • Ontario Hockey League (ראשי תיבות OHL) – פועלת בעיקר באונטריו, וגם במדינות פנסילבניה ומישיגן בארצות הברית.
  • Western Hockey League (ראשי תיבות WHL) – פועלת בחלק המערבי של קנדה, ממניטובה ועד לחוף האוקיינוס השקט, ובמדינות וושינגטון ואורגון בארצות הברית.

המקבילה של ה-CHL בארצות הברית היא ה-United States Hockey League (ראשי תיבות USHL) הפועלת באזור המערב התיכון. היא נחשבת לליגת הצעירים הבכירה (Tier 1) של ארצות הברית ומוציאה אף היא כמות מכובדת של שחקנים לדראפט ה-NHL.

ליגה נוספת בצפון אמריקה, שמשקלה בכמות השחקנים המגיעים ממנה לדראפט ה-NHL התבסס עם השנים, היא ליגת המכללות של ארצות הברית הנערכת במסגרת איגוד ספורט הקולג'ים הלאומי (NCAA). הפיינל פור של הליגה – משחקי חצי הגמר והגמר על תואר האליפות השנתי שלה – מכונה "פרוזן פור" (Frozen Four – "ארבע הקפואות").

ליגות ופדרציות נוספות

הגוף המנהל את ההוקי קרח בעולם הוא IIHF – פדרציית ההוקי קרח הבינלאומית, שקמה ב-1908. ה-IIHF אחראית על קביעת חוקי המשחק ועל ארגון כל המפעלים הבינלאומיים למועדונים ונבחרות לאומיות. מפעלי הדגל שלה הם הטורניר האולימפי המשוחק באולימפיאדת החורף, ואליפות העולם המשוחקת מדי שנה בחודשים אפריל – מאי. ה-IIHF מאגדת בתוכה 76 מדינות (מתוכן 54 הן חברות מלאות בעלות זכות הצבעה במוסדות הארגון), וההתאחדויות המקומיות בכל המדינות החברות בה כפופות לה ומתנהלות לפי כלליה (אם כי קנדה וארצות הברית זוכות למידה מסוימת של עצמאות). ישראל היא חברה מלאה ב-IIHF מאז 1991.

ליגות מקומיות ברמה גבוהה קיימות בעיקר בסקנדינביה ובמזרח ומרכז אירופה. הליגה הנחשבת לטובה ביותר באירופה, והשנייה בטיבה בעולם אחרי ה-NHL, היא ה-KHL (ליגת ההוקי הקונטיננטלית) הכוללת בעיקר את הקבוצות המובילות ברוסיה, אך גם קבוצות מלטביה, בלארוס, קזחסטן, פינלנד, סלובקיה וסין. הוקי קרח הוא הספורט המסחרי הפופולרי ביותר בפינלנד, והשני בפופולריות בשוודיה אחרי הכדורגל. ליגות מצליחות ופופולריות קיימות גם בשווייץ, בצ'כיה, בגרמניה ובאוסטריה, כאשר הליגה האוסטרית כוללת גם קבוצות מאיטליה, הונגריה, קרואטיה, וגם קבוצה מצ'כיה שעזבה את הליגה בארצה. ליגת ההוקי קרח המצליחה ביותר באירופה כיום מבחינת ממוצע קהל במגרשים היא הליגה של שווייץ.

הוקי קרח נשים ברמה גבוהה משוחק בעיקר בקנדה ובארצות הברית. ליגת הנשים הנחשבת לטובה בעולם היא ליגת ההוקי הקנדית לנשים (Canadian Women's Hockey League, ר"ת CWHL) הפועלת בעיקר בקנדה, עם קבוצה אמריקאית אחת ושתי קבוצות בסין אליה התרחבה הליגה ב-2017. שתי הקבוצות הטובות ביותר בליגה נפגשות בסוף כל עונה בטורניר על הזכייה בגביע קלרקסון – המקבילה של הוקי הנשים לגביע סטנלי. לאחר שנוסדה ב-2007 כליגה לא מקצוענית, עברה הליגה למקצוענות ב-2017 במקביל להתרחבות לסין. בעונת 2015/16 החלה לפעול בחוף המזרחי של ארצות הברית הליגה הלאומית להוקי נשים (National Women's Hockey League, ר"ת NWHL), ליגה מקצוענית מלאה הכוללת בשלב ראשון 4 קבוצות.

מחוץ לצפון אמריקה וסין הוקי קרח נשים נפוץ בעיקר ברוסיה, בשוודיה ובפינלנד.

הוקי קרח באולימפיאדה

הוקי קרח הוא ענף אולימפי מאז אולימפיאדת אנטוורפן (1920), אז שוחק הטורניר הראשון במסגרת אולימפיאדת הקיץ. ב-1924 התקיימה אולימפיאדת החורף הראשונה, ומאז ועד היום הוקי קרח משוחק במסגרת אולימפיאדת החורף.

החל מאולימפיאדת נאגנו (1998) ועד אולימפיאדת סוצ'י (2014) השתתפו שחקני NHL באולימפיאדה, על פי הסכם בין ה-IIHF, ה-NHL, איגוד שחקני ה-NHL, והוועד האולימפי הבינלאומי. עם זאת, לקראת אולימפיאדת פיונגצ'אנג (2018) הודיעה ה-NHL שלא תאפשר לשחקניה להשתתף באולימפיאדה, עקב מחלוקות כספיות עם הוועד האולימפי הבינלאומי וכיוון שלא הוכחה תועלת עסקית לליגה ולענף מהשתתפותה באולימפיאדה.

בטורניר האולימפי זכו במדליית זהב קנדה וברית המועצות/חבר המדינות/"הספורטאים האולימפיים מרוסיה" 9 פעמים כל אחת, ארצות הברית ושוודיה פעמיים כל אחת, בריטניה וצ'כיה פעם אחת כל אחת.

מאז אולימפיאדת נאגנו (1998) מתקיים גם טורניר אולימפי לנשים. קנדה זכתה ארבע פעמים במדליית זהב ופעמיים בכסף, ארצות הברית זכתה פעמיים במדליית זהב ושלוש פעמים במדליית כסף. השתיים התמודדו ביניהן בכל משחקי הגמר האולימפיים לנשים, למעט באולימפיאדת טורינו (2006).

האלופה האולימפית הנוכחית לגברים היא נבחרת "הספורטאים האולימפיים מרוסיה" והאלופה האולימפית הנוכחית לנשים היא ארצות הברית, לאחר שזכו במדליית הזהב באולימפיאדת פיונגצ'אנג (2018).

אליפות העולם

אליפות העולם לגברים של IIHF מתקיימת בכל שנה מאז 1930 למעט שנות מלחמת העולם השנייה והשנים האולימפיות עד 1964 ובין 1980 ל-1988 (עד 1964 הטורניר האולימפי נחשב רשמית גם לאליפות העולם), כאשר נכון ל-2016 המדינות החברות בה מחולקות לשישה דרגים: דרג עליון המונה 16 נבחרות, ודרגים נמוכים הממוספרים 1A,‏ 1B, ‏2A, ‏2B ו-3. בכל שנה מתקיימת אליפות עולם לכל אחד מהדרגים, וביניהם קיימת תנועת נבחרות בשיטה של עליות וירידות – לדוגמה, המנצחת באליפות העולם דרג 2A עולה לדרג 1B לשנה הבאה, שתי האחרונות בדרג העליון יורדות לדרג 1A, וכדומה. הזוכה באליפות העולם של הדרג העליון, המתקיימת בחודשים אפריל ומאי, היא אלופת העולם לאותה שנה. המבנה הנוכחי החליף ב-2012 מבנה קודם שכלל ארבעה דרגים בלבד. בשנים מסוימות ייתכן גם דרג שביעי בהתאם למספר המדינות המתחרות.

מאז 1977 רשאים שחקני NHL להשתתף באליפות ולייצג את נבחרותיהם, אך כיוון שהאליפות מתקיימת במקביל לסיבובים הראשונים של פלייאוף ה-NHL, האפשרות הזו פתוחה למעשה בעיקר לשחקנים שקבוצותיהם לא עלו לפלייאוף. במהלך האליפות יכולים להצטרף גם שחקנים שקבוצותיהם הודחו מהפלייאוף, ונבחרות שיש להן שחקנים ב-NHL נוהגות לעיתים לשמור מקומות פנויים בסגליהן בתחילת האליפות לצורך כך.

אלופת העולם הנוכחית (2018) היא שוודיה, שזכתה באליפות העולם 2018 של הדרג העליו ןשנערכה בדנמרק.

החל מ-1990 מתקיימת גם אליפות עולם לנשים, כאשר החל מ-1997 היא מתקיימת באופן סדיר בכל שנה שאין בה אולימפיאדת חורף למעט שנת 2003, אז בוטלה אליפות העולם לנשים שנועדה להיערך בסין עקב מגפת הסארס. קנדה וארצות הברית הוכיחו עליונות מוחלטת על הנבחרות האחרות, ושיחקו ביניהן בכל משחקי הגמר. קנדה זכתה באליפות 10 פעמים, רובן בשנים הראשונות לקיומה. ארצות הברית זכתה באליפות 8 פעמים, והיא גם האלופה המכהנת לאחר שזכתה באליפות העולם 2017 אותה גם אירחה.

פארא הוקי קרח

פארא הוקי קרח (Para Ice Hockey; בעבר נקרא "הוקי מזחלות", ובאנגלית Sledge Hockey, או Sled Hockey בארצות הברית) הוא גרסה מיוחדת של המשחק המשוחק על גבי מזחלות ייעודיות שפותחו עבור שחקנים בעלי לקות בחלק הגוף התחתון. חוקי המשחק מבוססים על חוקי ההוקי קרח הרגילים של פדרציית ההוקי קרח הבינלאומית, עם התאמות שונות ללקות הגופנית של השחקנים ולמשחק על המזחלת. שחקני פארא הוקי קרח משתמשים בשני מקלות הוקי ייעודיים, קצרים יותר מהמקלות הרגילים, ובעלי להב בזווית קהה יותר ביחס למוט ושיני מתכת בראש המוט על מנת לאפשר את דחיפת המזחלת על הקרח בעזרתם. בתנועה מהירה של מפרקי הידיים יכולים השחקנים לעבור מדחיפת המזחלת על ידי שיני המתכת שבראש המוט לחבטה בדיסקית באמצעות הלהב, ובחזרה.

המשחק, והמזחלת המשמשת אותו, הומצאו במרכז שיקום בשוודיה בשנות ה-60 של המאה ה-20. בשנות ה-80 וה-90 צבר המשחק פופולריות, והפך לענף ספורט פאראלימפי במשחקי החורף הפאראלימפיים בלילהאמר ב-1994. החל ממשחקי החורף הפאראלימפיים בונקובר (2010) הטורניר הוא מעורב מבחינה מגדרית – הנבחרות יכולות לשתף שחקניות בסגלים שלהן, ואין טורניר פאראלימפי מיוחד לנשים. הוועד הפאראלימפי הבינלאומי מארגן גם את אליפויות העולם של הענף.

ארצות הברית היא האלופה הפאראלימפית המכהנת (2018) וקנדה היא אלופת העולם המכהנת (2017).

הוקי קרח בתרבות הכללית

שמו של המשחק במדינות שונות

בארצות הברית ובקנדה נקרא המשחק בפשטות "הוקי" (hockey). גם בפינלנד (jääkiekko) ובלטביה (hokejs) לא מוזכר הקרח בשם המשחק. בשוודיה נעשה שימוש בשני השמות (hockey או ishockey). ברוסיה ובאוקראינה מכונה המשחק לעיתים "הוקי", אך כיוון שבמדינות אלה המונח "הוקי" יכול לכוון גם לבנדי, מכונה לפעמים המשחק "הוקי עם דיסקית" (ברוסית: Хоккей с шайбой, באוקראינית: Хокей із шайбою).

ביתר מדינות העולם נקרא המשחק בשמו המלא "הוקי קרח", או וריאציה אחרת המזכירה את הקרח, כגון "הוקי על קרח" (לדוגמה – hockey sur glace בצרפת או hockey sobre hielo במדינות דוברות ספרדית).

הוקי קרח בתרבות קנדה

במולדת הענף, קנדה, הוקי קרח הוא הספורט הלאומי הרשמי של החורף וחלק בלתי נפרד מהתרבות הלאומית. בקנדה כמות שחקני ההוקי קרח הרשומים הגדולה בעולם – 639,500 שחקנים רשומים לפי רישומי ה-IIHF מ-2016, קרוב ל-2% מאוכלוסייתה. אולמות היסטוריים שאירחו במשך עשרות שנים משחקי הוקי קרח חשובים, כגון מונטריאול פורום במונטריאול או מייפל ליף גארדנס בטורונטו, קיבלו מעמד רשמי של אתרים היסטוריים לאומיים של קנדה, ומשחק הוקי קרח הופיע – לצד ענפי ספורט חורף אחרים בתמונות קטנות יותר – על המהדורה הישנה של השטר של חמישה דולרים קנדיים. אירועי הוקי קרח כגון הניצחון של נבחרת קנדהעל נבחרת ברית המועצות בסדרת הפסגה מ-1972, נחשבים לאירועים היסטוריים לאומיים מעבר להיבט הספורטיבי שלהם, והוטבעו על בולים ומטבעות. שחקני הוקי קרח מובילים, כגון ויין גרצקי, זכו לתוארי אצולה במסדר קנדה.

הוקי קרח פופולרי במדינות אחרות מלבד קנדה – ארצות הברית, מדינות סקנדינביה, ומדינות מזרח ומרכז אירופה, אם כי השפעתו על התרבות הכללית פחותה בהרבה מאשר בקנדה, ובדרך כלל אינה חורגת מההקשר הספורטיבי.

קטטות

בהיותו של הוקי קרח ענף ספורט קשוח ומרובה מגע המשוחק בתנועה כמעט מתמדת, גולשים לעיתים האירועים במשחק לקטטות בין השחקנים. בצפון אמריקה הפכו הקטטות לחלק בלתי נפרד מתרבות המשחק ולגורם משיכה לקהל, ולמעשה השופטים נותנים לקטטה בין שני שחקנים להימשך עד שאחד מהם נופל על הקרח או עד ששחקנים נוספים מתערבים בה. בהוקי קרח הבינלאומי, לעומת זאת, קטטות אינן נסבלות ומופסקות מיד בתחילתן.

כחלק מהתרבות המקבלת את הקטטות כמרכיב טבעי בהוקי קרח הצפון אמריקאי, נוצרה בו דמות ה"אנפורסר" (Enforcer – כופה, מכריח), שחקן שעיקר תפקידו הוא הפחדה והרתעה של שחקני היריב על ידי תיקולים קשוחים וכניסה לקטטות יזומות, בעיקר מול יריבים המתנהגים בקשיחות לכוכבי קבוצתו או לשוער שלה.

תרבות אוהדים

כמו כמעט בכל ענף ספורט, אוהדי הקבוצות והנבחרות מאמצים לעצמם שירי אוהדים, מתלבשים בתלבושות קבוצותיהם ומקניטים את היריבים, כולל קריאות שמחה כאשר יריב מתוקל בכוח אל הלוחות בצידי זירת הקרח. עם זאת, יחסית לאופי הקשוח של המשחק עצמו, מהומות בין אוהדים הן נדירות יחסית.

לענף יש גם מספר מסורות אוהדים ייחודיות לו, כגון זריקת כובעים אל זירת הקרח כאשר שחקן מבקיע שלושער (באנגלית hat trick) – מנהג שהשתרש תחילה ב-NHL והתפשט משם אל ההוקי קרח הבינלאומי.

מיישרת הקרח

מיישרת הקרח, המיישרת, מנקה ומחליקה את פני הקרח לפני המשחק ובהפסקות בין השלישים, הפכה לאחד מסמלי המשחק וחלק חשוב ובלתי נפרד מתרבותו, בעיקר בצפון אמריקה. אוהדים נוהגים לעקוב אחרי ביצועיו של נהג המיישרת, להריע לו על ביצועים טובים וללעוג לו אם החמיץ אזור בזירה שלא יושר כהלכה. המיישרת נקראת לרוב בשם "זמבוני", שם החברה שהקים הממציא שפיתח את המיישרת ב-1949 שהפך לשם גנרי למיישרות קרח באשר הן.

 

רוצים לקרוא עוד ?  חוקי המשחק ולמתקדמים קצת על טכניקות, תפקידים ומערכים

 

 

תוכן הדף הותאם על בסיס מקורו בוויקיפדיה בכתובת https://he.wikipedia.org/wiki/הוקי_קרח והטקסט מוגש בכפוף ל-cc-by-sa .